תפריט
תפריט
מנטליות = שריר רגשי.
נקבעת לפי ניהול הרגש שלנו, לפי הרצונות ולפי הפעולות שאנחנו רוצים לעשות.
המנטליות והרגש תמיד ירצו לעשות את מה שהכי נכון כדי שאני לא ארגיש כאב,
בעצם להימנע מכאב עתידי.. והכאב בעתיד הוא כמו S/L...
אנשים שלא רוצים לקבל S/L, פשוט לא שמים S/L וזה גורם בסופו של דבר להימור על התיק.
S/L מגדיר הפסד מסוים, ואם סוחר שומר על עצמו מאותו ה- S/L, הוא מהמר על כל התיק ובסוף רוב הסיכויים שנופל בפח.
וכאן נכנס העניין של המנטליות.. שאנחנו הולכים נגד הרצונות שלנו.
בהישרדות שלי אני אומר שאני לא אשים סטופ לוס, אבל בפועל אני חייב לשים אותו כדי לשמור על עצמי.
לעשות את הדברים שאני חושב שיהיו נכונים עבורי ולא בהכרח נוחים עבורי, בכל מה שקשור למסחר.
להיצמד לתוכנית מסחר, זה לפעמים הדבר הכי לא כייפי שיכול להיות, אבל מי שנצמד לתוכנית מסחר, בסופו של דבר מגיע לסוף החודש ורואה את הכסף הגדול.
הגדילה הרגשית צריכה לבוא מתוך כאב!
שליו מדבר על המנטליות של אדי:
המנטליות של אדי בהתחלה הייתה די גרועה, הוא לא הבין מה המנטליות שצריכה להיות לסוחר. החשיפה של אדי לתחום הזה, פתחה לו הרבה דלתות ברגש.. בעצם נפתח לו איזור מודעות חדש שהוא לא היה מודע אליו לפני כן.
ההתנהלות שלו במסחר משפיעה גם על החיים האמיתיים, כי המסחר פותח את המחשבה והבן אדם לומד להתנהל במצבים חדשים שלא היה רגיל אליהם קודם.
לא נצמד לתוכנית מסחר.. כותב אותה, אבל לא עושה אותה בצורה מדויקת.
לא שם סטופ לוס, לא מתנהל כמו שצריך בגרף, לא מחפש את הנקודות כניסה המדויקות,
Fomo (פחד מהחמצה), גרידיות (חמדנות, תאוות בצע),
בעבר היה דופק הרבה עסקאות רק מזה שהיה רוצה לקבל 110% כשהעסקה כבר הייתה על 100% (ואז העסקה ירדה ל- 80% והוא לא סגר כי רצה לחכות שוב ל- 110, ואז היא ירדה ל- 50% והוא חיכה שהיא תחזור ל- 80 .. וככה לאט לאט היה דופק עסקאות ומפסיד הרבה כסף).
הדבר הכי נכון היה פשוט לסגור את העסקה ולקחת את הרווח – לנהל את העסקה בזמן אמת.
אלה היו השלבים הכי קשים אצלו..
כשבן אדם מתחיל לקבל "אגרופים" רציניים מהמסחר פעם אחר פעם, גם פיזיים וגם רגשיים,
חווה תסכול מתמשך, מבין שהוא מפסיד את התחתונים כל פעם מחדש..
בנקודה הזאת הוא מבין שדרך ההתנהלות שלו היא לא נכונה והוא חייב לעשות שינוי.
לא הייתה עסקה אחת גדולה שגרמה למפנה, אלא השינוי אצלו התרחש בהדרגתיות.
כדי להכין את המנטליות, יש שלב אחד חשוב שצריך לעבור:
לעשות בצורה עקבית את הפעולות שלא נוחות לי – את הפעולות הרצויות!
שליו מדבר על בחור בשם Alex Hormozi, יזם אמריקאי שבעבר היה מאמן כושר ונהיה מולטי מיליונר, הוא מצטט משפט שהוא אמר:
"לחשוב על הדבר, זה לא לעשות את הדבר.
לדבר על הדבר, זה לא לעשות את הדבר.
לכתוב על הדבר, זה לא לעשות את הדבר.
לספר לחברים שלך כמה אתה מתרגש לעשות את הדבר, זה לא לעשות את הדבר.
לתכנן את הדבר, זה לא לעשות את הדבר.
והדבר היחיד בלעשות את הדבר, זה באמת לעשות את הדבר!"
אם קבעת לעצמך תוכנית מסחר + תוכנית לניהול סיכונים, אז חשוב להיצמד לזה!
חוק מספר 1 במשמעת עצמית הוא לעמוד במילה של עצמך!
בן אדם שרוצה להיות סוחר ריווחי, צריך להבין ממה סוחר ריווחי מורכב ופשוט לעשות את הפעולות האלה!
יש נקודה בחיים שאנחנו כבר יודעים מה אנחנו צריכים לעשות במסחר שלנו (אחרי שנה בערך), אבל אנחנו לא עושים אותו, לדוגמא:
את כל הדברים האלה, רק הזמן והכאפות שנקבל – ילמדו אותנו!
בתחילת הדרך הייתה לו בעיה מאוד קשה של גרידיות ואימפולסיביות.
להתגבר על גרידיות ואימפולסיביות, זה אומר לשנות את כל השורשים והאמונות שכבר מוטמעות בנו כל כך חזק, וזה היה הדבר הכי קשה לעשות ולקח לו יחסית הכי הרבה זמן!
בשביל לשנות משהו שהוא לא טוב לנו, אנחנו קודם כל צריכים להיות מודעים אליו.
חשוב לא לשקר לעצמנו ולהיות כנים.
שיקרת לעצמך = הימרת!
שיקרת לעצמך = הפסדת!
מי שלא יהיה 100% כן עם עצמו, אף פעם לא ישתפר.
כששליו יושב עם התלמידים שלו בסקירה חודשית של העסקאות שלהם,
הוא רוצה לדעת על כל עסקה שהתלמיד עף בה, מה הסיבה שהוא רשם לעצמו, ושם הוא מבין הרבה על האופי של הבן אדם.
גם אם עשינו פאדיחה רצינית, לא לנסות לייפות את הסיטואציה, פשוט לומר את האמת וזה השיעור החשוב ביותר.
הדברים שלא תמיד הכי כיף לנו לספר לעצמנו או לדבר עליהם, הם לרוב הדברים שהכי יקדמו אותנו.
לכל בן אדם יש סט אמונות והרגלים שהוא מביא מהחיים האישיים שלו אל הגרף.
סוחר ריווחי עושה הרבה כסף, בלי לעבוד הרבה שעות.
סוחר ריווחי הוא הפוזיציה הכי טובה שבן אדם יכול להיות בה בחיים, כי זה מאפשר לו חופש מוחלט, כסף בלתי מוגבל ואין בוס שיושב לך על הראש..
זה נטו אתה עם עצמך ועם הגרף.
בנוסף, אין עובדים, אין הוצאות, אין שיווק, אין לקוחות.
העניין הוא שכדי להגיע לנקודה הזאת בחיים, זה מצריך כל כך הרבה מאמץ, סבל וכאב מנטלי שצריך לעבור ולהתגבר עליו, אבל בסופו של דבר זה מאוד שווה!
מגיל צעיר שטפו לנו את המוח והרגילו אותנו לבצע פעולות מסוימות, ללכת לגן, לבית ספר, לצבא, לעשות תואר, ללכת לעבודה וכו'..
המוח שלנו ניתן לתכנות.. אז למה שלא נתכנת אותו כך שנוכל להשיג מטרות מטורפות?
לשטוף לעצמו את המוח בקטע של להיות סוחר מצליח, זה הדבר הכי טוב שנוכל לעשות לעצמנו.
זה אומר לקחת שליטה על החיים שלנו ולהתקדם!
יש תרגיל ששואלים את הבן אדם כמה פעמים את השאלה "למה" כדי להגיע לתשובה עמוקה יותר.
בהתחלה כשהוא היה סוחר עם תיקים של 100$ והיה שורף אותם פעם אחר פעם,
הוא שאל את עצמו: למה אני שורף את התיק של 100$?
ואז הוא הבין שהוא גרידי ורעב לצמיחה והתקדמות מהירה.
ואז הוא אמר לעצמו: מה 100$ יעשו בשבילו? גם אם יכפיל את התיק ל- 900$, הוא עדיין לא ישיג מזה את הסגנון חיים שהוא רוצה.
אז מה הוא רצה לעשות עם התיק 100$? להגיע למצב שהוא מבסס את המיומנות שלו ומפתח הרגלים. אז כל מה שהוא היה צריך לחשוב עליו זה איך במשך 90 יום הוא סוחר בצורה ריווחית.
לא מעניין להכפיל את התיק יותר, אלא לא להפסיד כסף כל חודש... וככה הוא התחיל להיות ריווחי.
בתקופה ההיא שליו עבד עם בחור אחד והם עזרו אחד לשני במסחר.. אז שליו אמר לו:
"אתה לא צריך לסחור בשביל לנסות להרויח – אלא לסחור בשביל לנסות לא להפסיד".
ואז בתקופה ההיא הוא הסתכל על מסחר בצורה אחרת,
בעצם לנהל את העסקאות בצורה חכמה יותר במטרה לא להפסיד את הכסף שלו.
וההתקדמות שלו הגיע מזה שהוא הבין שצריך להיות סוחר חכם יותר ולא סוחר שעושה יותר כסף כל חודש.
ואז פתאום הוא נולד מחדש במסחר:
הוא הכיר את הבעיה,
הכיר את המניעים,
קטל את הבעיה,
הביא לידי ביטוי את הדברים הנכונים,
ומכאן, הוא התחיל להיות ריווחי.
חודש, חודשים, שלוש...
ואחרי זה הוא התחיל להגדיל את התיק.
ואז כשהוא התחיל לגדול, הוא שוב חזר לגרידיות ולטעויות שהיו לו בהתחלה.
הוא היה מושך כסף מהתיק שלו כל חודש וזה גרם לו להישאר רגוע.
ואז הוא הפסיק למשוך כסף כי רצה להגדיל את התיק לסכום מסוים.. ואז שם הוא התחיל לעשות שטויות! הוא שוב חזר לחשיבה של "להכפיל את התיק" במקום לחשוב "איך אני לא מפסיד את הכסף שלי".. ובנקודה הזאת, הוא התחיל להפסיד.
הוא הפסיד תיק גדול של כ- 4000$ בעסקה אחת.. וזה היה תיק שהוא צבר בכמה חודשים.
זה לא היה כסף פרטי שלו, אלא כסף מהרווחים שהוא צבר.
לכן הכאב לא היה על הכסף שהוא הפסיד, אלא על כל הזמן שהוא הפסיד בפעולה הזאת.
זה כמו להתקדם בחיים ואז פתאום מישהו מחזיר אותך 90 יום אחורה לנקודת ההתחלה!
וזה הוביל להמון המון תסכול!